מכירים את השאלה "איך את רוצה שהחיים שלך יראו בעוד חמש שנים מהיום?" יש שלל תרגילים המכוונים לעזור לאתר את התשובה: כתיבת חזון, כתיבת הספד עצמי, החזייה של תמונת עתיד וכד'. יש אנשים שתרגילים כאלה עוזרים להם. לי לא. מצטרפים אלי רבים שהצליחו לענות על השאלה ולכתוב לעצמם חזון. כעבור חמש שנים הם גילו שתמונת עולמם רחוקה מאוד מתמונת החזון.
איך זה קורה שאנחנו לא הולכים בעקבות משאלות ליבנו? קצת מזה הם "החיים", הרוב זה אנחנו ולפני הכל הדרך בה אנחנו מנסחים את תמונת החזון. על מה היא מתבססת מלכתחילה? על מה שנדמה לנו שיעשה אותנו מאושרים, מרוצים, רגועים, מסופקים, מגשימים. היא מתבססת על שאיפות. לא ששאיפות הן לא דבר טוב להתבסס עליו. רק מה? אם הן שאיפות, כלומר אמורות להתגשם בעתיד, יש לנו מעט מאוד ידע וניסיון לגביהן.
הקשר המועיל בין טרדות ושאיפות
היכן יש לנו הרבה ידע וניסיון? בטרדות. אנחנו יודעים מה לא הצליח, מה התקלקל, מה מפחיד ופוגע בנו. אנחנו מכירים את הטעויות שכבר עשינו, גם את אלה שחזרנו עליהן. מדוע לא להיעזר בטרדות כדי לנסח חזון?
תפקידן של טרדות הוא לספק תשובה לשאלה "למה?" אם יש לנו תשובה מוצקה לשאלה "למה?", קל להציב מטרות, לגזור יעדים, עיקרי פעולה, ותכנית להגשמת שאיפות.
"אני רוצה לגור שנה ליד הים" למה?
"אני רוצה בית פרטי על חצי דונם" למה?
"אני רוצה לחסוך לפנסיה" למה?
"אני רוצה ללמוד הנדסת מכונות" למה?
תשובה אחת ל"למה?" יכולה להיות "כי בא לי". כמה ניסיון יש לי בבא לי? זה ניסיון טוב? לא טוב? תוך כמה זמן אצליח להגשים משהו שבא לי?
תשובה אחרת ל"למה?" יכולה להסתכל אל העבר וההווה, להבין מה הטרדות שלי ולענות משם על ה"למה?:
שנה ליד הים
- כי אני יודעת מניסיון, שאם אני לא לוקחת לעצמי חופש משמעותי, אני מאבדת את זה ונהיית חולנית.
- כי אני יודעת שאם אני לוקחת חופש רציני לנפש פעם בכמה שנים, כשאני חוזרת, כל התפוקה, היצירה והרווחים שלי משתדרגים ויש לי הרבה כוח להמשיך.
בית פרטי על חצי דונם
- כי אני לא רוצה להישאר בלי קורת גג
- כי בלי חצר, אפילו קטנה, אני לא מצליחה ליצור בבית תחושת רווחה.
לחסוך לפנסיה
- כי אני לא רוצה להיזרק לרחוב
- כי אני לא רואה שהילדים שלי יוכלו לפרנס אותי
ללמוד הנדסת מכונות
- כי אני מתבלבלת כשאני עובדת בתחומים שמתבססים על מידה גדולה של יצירתיות. אני לא כל כך מבינה מה רוצים ממני ואיך להפיק תוצאה טובה בקביעות.
- כי לא אני בחרתי מה למדתי. אני רוצה לבחור ומה שמעניין אותי זה הנדסת מכונות.
כשעונים על ה"למה?" מנקודת מבט של ניסיון וידע בטרדות של עצמכם, התשובות מגלות את הסיבה העמוקה לשאיפה. כשיודעים את הסיבה העמוקה, אפשר לדייק את השאיפה למשהו שבאמת ייתן מענה לצורך וסיבה טובה למאמץ שנידרש להשקיע.
- אולי חצי שנה בהודו או חודש התבודדות בקרפטים?
- אולי דירה בשכירות או מרפסת-גינה או דירה ליד פארק?
- אולי ליצור מנגנון הכנסה שאינו כרוך בעבודה שאי אפשר לעשות בגיל פרישה?
- אולי לבדוק דרכים חדשות ללימודים או תחומי הנדסה שונים?
הטרדות עוזרות לנו לברר ממה אנחנו מחפשים הגנה. את מה אנחנו רוצים להבטיח לפני כל דבר אחר. הן עוזרות לנו לגלות מה התשתית ההכרחית לקיומנו בהגדרות מדויקות בהרבה מניסוח שאיפות.
יש הרבה תחומים להכניס לתמונת החזון. זו חתיכת עבודה ואם אתם לא חיים לבד, זו עבודה משולשת – תמונת חזון של עצמכם, תמונת חזון של בת/בן הזוג ותיאום תמונות החזון של שניכם כדי שתוכלו להתקדם יחד ולא להפריע לשני. כדי שתוכלו לאתר את הפשרות הנכונות. רבים מאתנו נמנעים מלעשות אותה בשלמותה כי למי יש זמן/כוח לחשוב על דברים כאלה?
אבל כמו שבסיפור על האבנים הגדולות – אם לא תדאגו להכניס אותן ראשונות למיכל, יהיה קשה מאוד להכניס אותן אחר-כך. אם גם הסיפור על האבנים לא מזיז אתכם, כי העובדה היא שקראתם אותו הרבה פעמים ולא עשיתם יותר מדי בעניין, אולי הציטוט הזה יעזור:
"אם לא תעצבו את תמונת החיים שלכם, הסיכוי הוא שאתם משתלבים לתוך התכנית של מישהו אחר. ונחשו מה הוא מתכנן עבורכם? לא הרבה." –ג'ים רוהן
זו הזמנה לעיצוב תמונת חיים. נלך צעד צעד. אני מתחילה בכסף כי גם אם הוא לא הדבר הכי חשוב בחיים, הוא יושב ליד חמצן. תנו מחשבה על הטרדות והשאיפות שלכם וענו לעצמכם על השאלה: למה אתם צריכים כסף? ממה אתם רוצים להגן על עצמכם? מה אתם רוצים להבטיח לפני כל דבר אחר?
