בכל מסע יש כמה רגעי אמת, גם במסע לפיננסיה. רגעי אמת הם כאלה שאחריהם תפיסת המציאות שלנו משתנה. אני לא אומרת שהיא משתנה "לבלי שוב" כי החיים יותר מורכבים מהצהרות כאלה. אני אומרת שהיא משתנה בכך שאנחנו מבינים משהו שלא הבנו קודם ויש לנו בחירה – ללכת עם ההבנה החדשה או לסגת מההבנה.
המשפט "אני מקבלת את מה שאני עובדת להשיג" הוא רגע אמת כזה. הוא מציב אותי בפני תוצאות מעשיי ומאלץ אותי להבין איך הגעתי אליהן, כי אני עבדתי להשיג אותן. לא מוצאות חן בעיניי? אצטרך לעבוד להשיג תוצאות אחרות, מה שאומר שאצטרך לשנות את ה"עבודה". אחרת אשיג שוב את אותו הדבר.
אחרי כמה ניסיונות מסע לפיננסיה, זיהיתי עוד רגע אמת ברור: לא כל מי שנמצא שם רואה 1+1 באותו סוג מטבע. ועוד: לא כל אחד שמסתובב בפיננסיה, מתכוון להסתפק ב 2. ילדי לאונרדו עלולים למצוא את עצמם ממש לא מבינים מה קורה, על חשבונם המר. לכן הרשומה הזו, והיא כוללת ארגז כלים קטן שאספתי לעצמי כדי להבין מה קורה, להבין מה אני רוצה, ואיך אני עוקבת אחרי תפיסת המציאות שלי במהלך המסע בפיננסיה. אני רוצה להגיע להקלה פיננסית ובסופו של דבר – לעצמאות פיננסית. אצטרך לעבוד כדי להשיג את זה, את העבודה הנכונה.
אילוצים שקבעתי לעצמי
כיוון. במפת הדרכים, אלך רק קדימה. אעבור משלב לשלב ולא אשתקע עד שאגיע להקלה פיננסית, היכולת להגן על זכויות אדם שלי, וחופש – עצמאות פיננסית. אין ירידה בשלבים גם אם המסע ייקח כמה שנים.
זמן. בלי קשר לשלב במפת הדרכים ממנו אני מתחילה, המסע המלא לא ייקח יותר מחמש שנים. הוא יכול לקחת פחות אבל לא יותר.
כללי התנהלות שקבעתי לעצמי
- להיות פרואקטיבית ולא ריאקטיבית. לסדר את הפעולות הפיננסיות שלי בהווה לפי כוונות העתיד, לפי המטרה וה'למה'.
- להטיל ספק בכל דבר. אם מישהו רוצה את הכסף, הזמן, האנרגיה שלי – להטיל ספק. החכמה היא גם לדעת מה לא לעשות.
- לא לאבד משאבים ובעיקר, לא לאבד כסף. אני לא אסכן כסף שאני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד. אין השקעה מסוכנת – יש משקיע מסוכן.
- לתחזק את ההחלטות ואת המשאבים שיש לי, להפיק ערך. לא לצרוך עוד אם כבר יש לי.
- לא ליצור חובות לא מתוכננים במובן שאני יודעת בדיוק איך ותוך כמה זמן אחזיר אותם.
- לא לומר לא לכסף, אבל גם לא לקחת עבודה שמשלמת פחות ממה שאני צריכה.
כלים שאני יודעת שאני צריכה
יכולת תכנון. הזמן הכי טוב להוציא שקל זה אחרי שהוצאתי אותו על הנייר, מתוך תכנון וכוונה. להוציא כסף רק עם תכנית פעולה.
יכולת תיעדוף תשלומים שתומך בעצמאות כלכלית. קודם אשלם לעצמי: אכסה התחייבויות קבועות שלקחתי על עצמי שנושאות ריבית ו/או קנסות, אפריש לקרן 'חרות כלכלית' (הסבר יבוא). אחר כך אשלם חשבונות אחרים ואוציא כסף על 'מה שבא' לפי התכנית.
הבנת הסביבה ועצמי
ללכת במסע לפיננסיה בלי להבין את הסביבה ואת עצמנו – את זה סביר להניח שכבר עשינו. הפעם הולכים עם יותר הבנה, מתכוננים למסע. מה הכוחות שיפעלו עלי במסע לפיננסיה ובתוכה? באילו עניינים אצטרך להחליט? אילו פעולות אדרש לעשות? איך זה עובד שם? הנה רשימה שמתאימה לפיננסיה:
פיננסים חייבים לנוע. כמו מים. אם לא, הם נתקעים. מה מזיז אותם? כל מני כוחות, חלקם נראים רובם סמויים מן העין. הכוחות הללו הם אלה שדורשים מאתנו להחליט ולפעול, להתנהג. להתנהג זו מילת תנועה. שימו לב לכוחות ולאיך שאתם מגיבים אליהם ומתנהגים. כשרוצים, אפשר ללמוד להתנהג אחרת.
אתגרים. כאלה יש בכל מסע, גם במסע לפיננסיה. אתגר הוא הזמנה להתמודדות או הוכחת יכולת. כדי להצליח להתמודד עם אתגרים, כדאי לבחור אותם בהתאם ליכולת, ולצמוח מאתגר לאתגר. לא תמיד ניתנת לנו האפשרות לבחור את האתגרים, את סדר הופעתם או את העוצמה. עם זאת, בהרבה מקרים הבחירה בידינו.
שאלה מעניינת ששווה לחשוב עליה כשמדובר באתגרים: "מה הכאב שאתם רוצים בחייכם?" אני יודעת שזו שאלה פחות נוחה מ"מה את רוצה בחיים?" משום מה, השאלה הפחות נוחה מפיקה תובנות ממוקדות ואישיות יותר. מה הכאב שאתם רוצים במסע לפיננסיה ובתוכה? נסו את השאלה, יכול להיות שהיא תציף תשובות מפתיעות.
הזדמנויות. אווו, בפיננסיה יציעו לכם הרבה כאלה. כל הזדמנות שתיקרה בדרככם תדרוש החלטה – לקחת, לא לקחת, אולי לנהל משא ומתן. בשונה מאתגרים, הרבה הזדמנויות נראות כמו הבטחות. הבטחות יכולות לשבש שיקול דעת בקלי-קלות. הדרך להתמודד עם הסכנה שיש בהזדמנויות היא לזכור את מה שכתוב בכללים: אין השקעה מסוכנת – יש משקיע מסוכן. יש גם הזדמנויות מתאימות, לא אומרת שלא.
תחרויות. המכניקה של תחרויות חזקה על רובנו. לילדי לאונרדו יש קצת חסינות כשמדובר בתחרויות, כי הגמולים שאנחנו מעדיפים יותר פנימיים. פחות נידחף להתחרות על נקודות, יותר על הבנה, עשייה וידע. עם זאת, כבני אנוש, אנחנו לא חסינים לגמרי. גם תחרויות, כמו אתגרים והזדמנויות, גורמות לנו להתנהג, לפעול.
שיתוף פעולה. גם זה כוח שנפגוש בפיננסיה. גם הוא ידרוש מאתנו התנהגות, פעולה. שיתוף פעולה יכול למנף את המאמצים שלנו, לעזור לכולם להתקדם. כדאי לזכור ששיתוף פעולה הוא לא אותו הדבר כמו שווה בשווה או קונצנזוס. שיתוף פעולה מוצלח נותן לכל המעורבים את מה שהם צריכים.
משוב. כל מני אנשים יאמרו לנו כל מני דברים על ההתנהגות שלנו. חלקם אנשים חשובים מאוד בפיננסיה. להקשיב, להטיל ספק, ללמוד, לחשוב, לקחת אחריות ולהחליט.
רכישת משאבים. בלי משאבים אי אפשר להתקדם. לכולנו יש משאבים – זמן, אנרגיה, כסף. לא לכולנו יש אותה מידה מהם. פיננסיה היא מקום בו שואפים לרכוש משאבי כסף, כדי לרכוש בהם משאבי זמן ואנרגיה. לא ההיפך. אם אין כסף, נצטרך לשלם בזמן ואנרגיה, מה שמעמיד אותנו במצב מוגבל ופגיע.
גמולים. לא לשכוח לאסוף, כמה שיותר קרוב להתחלת המסע וכמה שיותר. הם לא תמיד צריכים להיות גמולים בכסף, אבל הם חייבים להיות שימושיים בטווח הנראה לעין.
עסקאות. עסקה היא חוזה. אני אתן לך כך וכך תמורת זה שאתה תיתן לי כך וכך. לחוזה צריכים להיות תנאים ברורים עם שורה תחתונה שמחוברת לפיננסים. אם התנאים לא ברורים ואין שורה תחתונה פיננסית, זו לא עסקה.
תורות. אלה הולכות יחד עם חלק מהמשובים שתקבלו והן תישמענה לכם חשובות והגיוניות. מי שהגו, כתבו ופיתחו את התורות האלה, אינם בהכרח בעד העצמאות הפיננסית שלי או שלכם דווקא. להטיל הרבה הרבה ספק.
מצבי ניצחון. במפת הדרכים יש כמה תחנות עיקריות. להגיע לכל אחת מהן זה ניצחון. במקביל, גבשו לעצמכם הגדרות לניצחונות קטנים. קטנטנים. עוד יותר קטנטנים, בלי להוריד את העיניים מהניצחונות הגדולים. לחכות עם חוויית ההצלחה עד סוף שלב גדול, מתיש את רוב האנשים וודאי שאת ילדי לאונרדו.
הרשומה הזו היא רשומת טרום-מסע. הזמן בו חושבים מחשבות על איך יהיה, מה יקרה, לטוב ולפחות טוב. זה הזמן לשבת מול הכלים שכבר יש לנו, להבין מה הם עוזרים לנו לעשות, אם יתאימו למסע או לא. אולי חסרים לנו כמה, אולי יש יותר מדי, אולי נעזרנו בהם לעשות עבודה אבל לא את זו שהשיגה לנו את מה שרצינו. התארגנות שקטה.
