אנחנו מבקשים לעצמנו יציבות תעסוקתית כילדי לאונרדו; שואפים לקרב את מרצדת המיקודים – העיסוק בכמה דברים שמעניינים אותנו – להיות מקור פרנסה עיקרי ויציב לאורך זמן. כלומר שאיפשהו בסיפור הזה, כסף הולך להחליף ידיים וצריך להתחיל לחשוב עסק, חשיבה עסקית. זה נכון גם לשכירים. גם כשכירים יכול להיות שתרצו לעבור תחום או כמה תחומים ותעסקו בהם במקביל להעסקתכם במקום עבודה מסוים.
כשמתחילים לחשוב 'עסק', הנטייה הטבעית היא לחזור לתוך המלכודת ולחפש את התשובה לשאלה "מה את עושה?", כדי שיהיה לי מה לענות אם ישאלו אותי "על מה העסק?" או "איך קוראים לעסק?" או "מי הלקוחות שלך?" וכד'. אם עד לרגע הזה השאלה "מה את עושה?" היוותה בעיה ברמה האישית והתשובה לה השאירה ילדי לאונרדו הזויים קצת בעיניי הסביבה, עכשיו אותה בעיה עוברת לרמה העסקית שהיא זירה הרבה פחות סובלנית.
בכל זאת, בשל הצורך החזק בהגדרה שתוליך אותנו בעולם, אנחנו נכנסים למהלך של חיפוש והרכבת הגדרת-על שתכנס את כל המיקודים תחת כותרת אחת. מנסים לצרף, מפרקים, מושכים מילה מפה, מילה משם, מכתירים כותרות ומוחקים אותן. כל הפעילות הזו מונעת ממשאלת לב פשוטה – שיקבלו אותי כמו שאני, עם כל מה שיש לי לתת. אחרי שנדמה לנו שהצלחנו, אנחנו יוצאים עם ההגדרה החוצה לעולם ו… העולם לא מבין מה אנחנו רוצים.
כדי להתחיל לחשוב 'עסק' אצטרך להכיר בעובדה פשוטה: אני האמתית והמלאה מעניינת את קהלי היעד העסקיים שלי, כל עוד זה עוזר להם להתקרב למטרות שלהם. הם מעוניינים בתועלת. הכי רחוק שהם מסוגלים ללכת, זה לקבל שילוב בין מי שאני רוצה להיות, לבין מי שהם רוצים שאני אהיה עבורם. כלומר שהגדרת הזהות העסקית של כל עסק, מושפעת גם ממה שקהלי היעד רוצים לראות בו, גם הזהות העסקית של עסק לאונרדו.
לכן, אני רוצה להציע לכל הילדי לאונרדו שחושבים מחשבות עסקיות, לא להתחיל מהגדרת העסק, אלא מחשיבה עסקית: כדי לקיים פעילות עסקית שתניב רווח לשני צדדים או יותר, עסק צריך להציע שילוב בין מה שאתם (יוזמי ובעלי העסק) רוצים להביא לתוך העולם, לבין מי שקהלי היעד שלכם רוצים שהעסק יהיה עבורם. זה אומר שתצטרכו לגלות מה אתם רוצים להביא לתוך העולם. באותה מידה, תצטרכו לגלות מה קהלי היעד שלכם רוצים שהעסק יהיה עבורם.
המחשבה הלא מאוד מסובכת הזו, אמורה להיות תפיסת ליבה בשיווק. מתוך הפעילות שלי בתחום אני יכולה להעיד על כך שרוב העסקים והחברות מתקשים לעבוד עם המחשבה הזו. במקום, כדי להצליח לגרוף תועלת מהר ככל האפשר – כי זה צו השעה ההרסני – הם עושים הרבה טעויות, עסוקים בעיקר בעצמם ובניסיון לחולל מכירות בכל מחיר. אם יש להם משאבים לכסות על טעויות, הם שורדים. אם אין להם משאבים לכסות על טעויות, הם לא שורדים.
יש דרך יותר ברת-קיימא, יותר טובה ומיטיבה לכולם: להבין מי צריך מה, להבין איפה זה נפגש או לא נפגש עם מה שאני רוצה ויכולה לעשות, ואז לחבר בין הקצוות.
אולי עדיף לפנות ליעוץ עסקי?
מתוקף התקווה המוטעית שיועצים מחזיקים אבקת קסמים בכיסים, השאלה "אולי עדיף לפנות ליעוץ עסקי?" היא שאלה שאני פוגשת הרבה. עם זאת, מכל המקרים בהם נשאלתי, היה רק מקרה אחד שהפניתי ליועץ עסקי. הסיבה המרכזית לכך שאני נוטה שלא להפנות ילדי לאונרדו ליועצים בתחילת דרכם העסקית היא זו: כדי לפגוש יועץ עסקי כעסק מרובה תחומים, בלי שאתם יכולים לעזור ליועץ לעזור לכם – אין טעם. ברוב המקרים, אם אין לכם תשובות מוכחות לשאלות עסקיות, כלומר שכבר התנסיתם כעסק מרובה-תחומים ויש לכם נתונים לשתף בהם יועץ, הם ייעצו לזרוק את הרוב הצידה ולהתמקד בדבר אחד 'כי ככה העולם'.
שאר הסיבות:
יועצים עסקיים מעדיפים לשרת אנשים שכבר יש להם מומנטום עסקי. הם לא יכולים ליצור אותו עבורכם. קודם תצטרכו להגיע למצב בו אתם מסוגלים לגרום לאחרים לקנות את השירותים והמוצרים שלכם, כי יועץ לא יעשה זאת עבורכם. אותו הדבר עם משקיעים. כמעט תמיד, משקיעים יעדיפו להשקיע בקונספט מוכח מאשר לסכן כסף על רעיון. אלא אם יש לכם דרך להוכיח שהרעיון שלכם כבר בתאוצה מטורפת, אין מה לגשת אליהם בכלל. גם לא צריך.
יועצים מנוסים נוטים להתרחק מעסקים בתחילת דרכם. הסיכוי שלהם להשתכר כראוי, נמוך מאשר אצל בעל עסק שכבר יש לו תזרים מזומנים בריא ומספיק בשר לחתוך ממנו שכר ליועץ או להיכנס אתו לחוזה על אחוזי הצלחה. בצדק.
אל תחפשו דרך לחמוק מבלי לעשות את העבודה. אם אתם מתכוונים לעשות עסקים, תצטרכו לצאת לשם ולעשות את מה שצריך לעשות. זו אחת הסיבות לקיומו של האתר הזה – לעזור ללמוד את מה שצריך ללמוד ולעשות. אם אני רוצה להיות זמרת, אני צריכה לזמר. אם אני רוצה להיות שחקנית כדורגל, אני צריכה לשחק כדורגל. אם אני רוצה להיות בעלת עסק, אני צריכה להתעסק. בהמשך התהליך לא רק שיהיה נכון להכניס עזרה – אתם תצטרכו אותה. בתחילת הדרך, יועץ עסקי בתפקיד הקוסמת הטובה זה כמו המחשבה להינשא לג'סטין ביבר כפתרון לחלום ה'להיות מפורסמת' של בת-עשרה. (יסלחו לי היועצים העסקיים על הדוגמה הקיצונית, הייתי חייבת כדי שזה יהיה מובן).
ללמוד לחשוב עסקית
לילדי לאונרדו לא חסרים רעיונות. הם מגיעים כל הזמן – מבפנים, מבחוץ, מהצלבות בין מיקודים. אם מסתכלים על הרעיונות הללו דרך הפריזמה של פוטנציאל עסקי, חלק ניכר מהם לא יעמוד במבחן השוק. לא כל דבר שנעשה חייב לעמוד במבחן השוק או להיות מקור פרנסה. יש יותר שורות תחתונות מכסף; יש כל מני סוגים של שינוי. ללמוד לחשוב עסקית, זה ללמוד לחולל שינוי שהשורה התחתונה שלו היא רווח כספי.
מצאתי שהדרך להצליח להתנהל יפה הלוך וחזור על הציר יצירה>עשייה>תועלת>כסף בלי לאבד איזון, היא להתנהל בשלושה מישורים או עם שלושה כלים:
להפעיל תהליך אימות קבוע על כל רעיון שמחובר בעינינו לאיזושהי שורה תחתונה (כסף, שינוי חברתי, סביבתי, למידה, קשרים וכו' – התועלת שאנחנו רוצים להפיק). לקבוע לתהליך הזה צורה, תוצאה רצויה, ומשך זמן מוגדר.
ללמוד להסתכל על כל הפעילות כעל סדרה של ניסויים. גם על עשייה ועל הרצון להפיק תועלת ורווח כספי, לא רק על תהליך היצירה. רצוי ניסויים קטנים וקצרים שיאפשרו להמשיך להתקדם, לעשות דברים בכיוון.
לפרק, לנתח, לטפח קול כדי לבנות גוף עבודה המשקף וגם מזין את המרכיב היצירתי. המונח 'גוף עבודה' מוכר יותר בתחום האמנות. זו צבירה של עשייה שעוזרת לאחרים להבין מי אני בעיניהם. במקביל, היא עוזרת לי להבין מי אני בעיניי.
שלושת המישורים או הכלים האלה מופעלים יחד ומזינים זה את זה. עם זאת, כדאי ללמוד לשלוט בכל אחד בנפרד, כדי שתהיו בטוחים שאתם מכסים את כל הגזרה של יצירה>עשייה>תועלת>כסף באופן מאוזן ובדרך שמשרתת את הצרכים שלכם.
הפעלת תהליך אימות קבוע
אני מתחילה מהנושא הזה כי הדבר הראשון שעסק רוצה לגלות זה מה קונים ממנו, במקביל למה הוא רוצה למכור. מה המוצרים והשירותים שעבורם תצליחו לקבל תשלום הולם, לא רק מה אתם רוצים להציע תמורת תשלום. כמו שציינתי קודם, רעיונות לא חסרים. השאלה היא איך בודקים אם כדאי ללכת אתם, אם הם עומדים במבחן השוק. יש הרבה דרכים להפעיל תהליך כזה. אסקור כמה מהן ברשומות הבאות. בינתיים, הנה תרגיל שעוזר להתאמן בהגדרות בסיס.
לכל רעיון שיש לכם, נסו לענות על השאלות הבאות:
- מה אני רוצה ליצור? התשובה צריכה לתאר בקצרה משהו ממשי: ספר, כתבה, מכשיר, משרה חדשה, מודעת פרסום, טקס, כלי. התשובה יכולה להיות גם 'לא יודעת בדיוק' אבל זה בסביבות של מה שאני יודעת לעשות, או קרוב לזה.
- למי זה מיועד? מי ישתמש בזה? מי ישלם על זה? לפעמים מדובר באותו אדם, לפעמים לא. אם אחרי דקה של חשיבה יש לכם הרגשה שאתם ממציאים תשובה מהראש ולא באמת יודעים אם יש צורך בדבר שאתם רוצים ליצור, עצרו כאן. לכו להקשיב לאנשים שנמצאים במעגלים שלכם. אתם יכולים לשאול אותם מה דעתם על הרעיון ואם הם יקנו כזה או וריאציה שלו, להקדיש כמה זמן למעקב אחר שיחות במדיה חברתית, להעלות את הנושא במפגש חברתי. כל התנסות בהקשבה והצגת הרעיון שלכם בפני אחרים תחדד את היכולת שלכם להגדיר לעצמכם ולאחרים למי מיועד הרעיון שלכם, בי באמת צריך אותו, איך הוא קורא לצורך הזה והאם הוא מוכן לשלם על עזרה, אפשרות חדשה, פתרון כלשהו בנושא.
- למה צריך לעשות את זה? כאן תופיע הסיבה שבגללה אתם חושבים שנכון להביא את היצירה הזו לתוך העולם. בכל מקרה, התשובה לשאלה הזו לא יכולה להחליף את התשובה לשאלה הקודמת, אחרת אתם עדיין בתוך הראש של עצמכם.
- מי יושפע? מה התוצאות החיוביות שתופענה כתוצאה מהשלמת הפרויקט? כאן תופיע הסיבה היותר ברורה שבגללה מישהו ישלם על הרעיון הזה. אם הרעיון לא ישפיע על אף אחד אחר ולא יעמיד עבורו ועבור אחרים בחייו תוצאות חיובית, הוא לא ישלם. זה לא רעיון שאפשר לעשות אתו משהו עסקי. יכול להיות שמישהו אחר צריך את זה? מישהו שלא חשבתם עליו? אולי בשינוי קל של הרעיון?
- איך אני בונה פרויקט כזה? האם אני יודעת מה אצטרך לעשות, מה השלבים בדרך, איך יעבוד המודל העסקי? האם יש איזו דוגמה קרובה שאני יכולה ללמוד ממנה?
- מתי צריך לסיים? ציר זמן, תאריך יעד או כל דבר אחר שייתן מסגרת זמן.
- איך זה מתאים למרצדת המיקודים שלי? לגוף העבודה שאני רוצה לבנות? אם זה לא מתאים ונמצא מחוץ למרצדת, או שתשנו את המרצדת, או שתשמרו את הרעיון לזמן אחר. אחרת אתם מבלבלים את עצמכם.
היכולת לענות על השאלות האלה צריכה להפוך לטבע. כלומר – נא להתאמן. קחו דוגמה אחת, אחר כך עוד דוגמה, אחר כך עוד עשר ויותר – רק לצורך האימון. תגלו שאתם משתכללים ביכולת לפלח רעיונות גדולים ורחבים לרעיונות הרבה יותר קטנים וממשיים, ביכולת להציף רעיונות שלכם בפני אחרים ולקבל משוב ועזרה, ויכולים לראות יותר בקלות על מה כסף יכול להחליף ידיים ועל מה לא.
