לסיים פרויקט | דרך אזור העונשין לקו הגמר

אחרי מהלך התקפה מסודר בו שחקני הקבוצה שאנחנו אוהדים שעטו עם הכדור לכיוון השער הנגדי, העבירו אותו במיומנות משחקן לשחקן, הצליחו לא לאבד אותו לטובת הקבוצה היריבה, הגיעו לאזור העונשין הקרוב לשער, פרפרו את ההגנה ומסרו פס אחרון לשחקן שיבקיע גול, אנחנו כבר על קצה הכיסא ו… ואז הכל מתפספס והם צריכים לרדת חזרה לאמצע […]

איך משתחררים מסבך

כשהחוטים מסתבכים, אנחנו דואגים קודם כל לעצמנו: עוצרים. מתנתקים. נפרדים מהסבך ויוצאים לשאוף אוויר, לזוז, לראות אופק, להתמסר למשהו פשוט. מעבירים את 'כובד האחריות' מהסבך, אל הדבר החשוב באמת – עצמנו. יצאנו, חזרנו, הסבך שם. עכשיו מה? שלושה דברים: מתירים את הסבך באותו זמן, שומרים על עצמנו דואגים לכך שזה לא יקרה שוב, לפחות לא […]

כשהחוטים מסתבכים

לפעמים מגיעה רוח גדולה, מרצדת המיקודים מיטלטלת, מאבדת איזון, כל החלקים נדבקים זה לזה והחוטים מסתבכים. אנחנו מנסים להמשיך עוד קצת, מטפלים במשהו, מנסים להתיר פלונטר, רואים לידו עוד פלונטר, מנסים להתיר גם אותו, לא מסיימים כי יש עוד. לא יודעים כמה זמן זה ייקח, יודעים בלב שזה כנראה ייקח יותר ממה שחשבנו כשהמרצדת עוד […]

מלכודת 'שלב המחקר'

לאנשים יצירתיים יש כישרון שעולה לפעמים על היכולת ליצור – הכישרון לשכנע את עצמנו שהסיבות שאנחנו ממציאים כדי לא ליצור, הן סיבות אמתיות. תמיד יש מה לארגן, להכניס לרשימות, לסדר, לנקות, לחקור או לגרד. אני תוהה לעצמי אם זו הסיבה שבגללה אני, כמו אנשים יצירתיים רבים אחרים, נמשכת כל-כך מהר לעבודת-מטא: להציף רעיונות, לחשוב עליהם, […]

יצירתיות בחינוך, יצירתיות בעבודה, יצירתיות של מדינה

רשומת המשך ל'על חטא שחטאנו לפנינו ואנחנו חוטאים לדור הבא, לפחות'. הרשומה הזו לא תשנה את 'השיטה' שמועכת את ילדי לאונרדו. היא אולי תעורר הבנה בעניין הדרך בה כדאי לנו לפעול. מול הצדדים הבעייתיים של הז'אנר עליהם כתבתי ברשומה הקודמת, יש גם פן אקולוגי בדברים של ויינר ושל גלדוול: ההבנה, שגם אם יש גנטיקה של […]