לסיים פרויקט | דרך אזור העונשין לקו הגמר

אחרי מהלך התקפה מסודר בו שחקני הקבוצה שאנחנו אוהדים שעטו עם הכדור לכיוון השער הנגדי, העבירו אותו במיומנות משחקן לשחקן, הצליחו לא לאבד אותו לטובת הקבוצה היריבה, הגיעו לאזור העונשין הקרוב לשער, פרפרו את ההגנה ומסרו פס אחרון לשחקן שיבקיע גול, אנחנו כבר על קצה הכיסא ו… ואז הכל מתפספס והם צריכים לרדת חזרה לאמצע […]

איך משתחררים מסבך

כשהחוטים מסתבכים, אנחנו דואגים קודם כל לעצמנו: עוצרים. מתנתקים. נפרדים מהסבך ויוצאים לשאוף אוויר, לזוז, לראות אופק, להתמסר למשהו פשוט. מעבירים את 'כובד האחריות' מהסבך, אל הדבר החשוב באמת – עצמנו. יצאנו, חזרנו, הסבך שם. עכשיו מה? שלושה דברים: מתירים את הסבך באותו זמן, שומרים על עצמנו דואגים לכך שזה לא יקרה שוב, לפחות לא […]

כשהחוטים מסתבכים

לפעמים מגיעה רוח גדולה, מרצדת המיקודים מיטלטלת, מאבדת איזון, כל החלקים נדבקים זה לזה והחוטים מסתבכים. אנחנו מנסים להמשיך עוד קצת, מטפלים במשהו, מנסים להתיר פלונטר, רואים לידו עוד פלונטר, מנסים להתיר גם אותו, לא מסיימים כי יש עוד. לא יודעים כמה זמן זה ייקח, יודעים בלב שזה כנראה ייקח יותר ממה שחשבנו כשהמרצדת עוד […]

איך למסד את המחויבות לעצמנו | טיפים

בתגובה לרשומה 'איך להתקדם כשאף אחד לא משגיח מאחורי הכתף', מתייחסת תמי למיסוד המחויבות בכל הסעיפים: " מה שאני עוד מתקשה בו זה להיות מחויבת לעצמי בכל הסעיפים. מאחר ואני גם וורקוהולית וגם מתפזרת- הייתי כל כך שמחה למצוא דרך למסד את כל ה"קטנות". בעיקר אלה שהכי נוטות לחמוק. מכירה אותן. אני חושבת שזה סופר […]

איך להתקדם כשאף אחד לא משגיח מאחורי הכתף

ילדי לאונרדו 'עובדים מהבית'. גם כשאנחנו שכירים, המרחב הפנימי שלנו חזק ממקום העבודה הרשמי. שם אנחנו מעדיפים להיות כשאנחנו עובדים על המיקודים שלנו, ושם יש לנו הרבה דברים מעניינים לחקור ולעשות. האתגר הוא להצליח להיות פרודוקטיביים כשאף אחד לא משגיח: להגיע למצב של עבודה ממוקדת, לא לשכוח לבצע את המשימות החשובות, להבדיל בין עבודה ולא […]