in כלים ושיטות לניהול אנרגיה

כלים ושיטות לניהול אנרגיה| ניקוי רעלים, השוואה

על ניהול זמן וניהול כספים מלמדים הרבה. פחות מלמדים על ניהול אנרגיה. לשם אני הולכת ברשומות הבאות. ניהול אנרגיה היא תשתית ההרגשה הטובה. היא תשתית היכולת שלנו לאחוז במושכות החיים היחידים שיש לנו. עם אנרגיה אנחנו יכולים לעשות הרבה ולהיות שמחים. בלי אנרגיה, לא כל כך משנה כמה טוב מנהלים זמן וכסף – קשה לצמוח ולהיות בן אדם שטוב לו מבפנים.

אנרגיות טובות מקבלים מלנהל שלושה דברים

ניקוי רעלים – הפחתה מתמדת של מה שגורם לנו לסטרס שלילי

חיזוק כנפיים – הגברה מתמדת של מה שגורם לנו לסטרס חיובי

התרגעות – פעילות קבועה הנוגדת את השפעות הסטרס השלילי, ומאיצה את שיקום הסטרס החיובי (למשל שינה).

כדי להיות שלמים, אנחנו מושכים אנרגיה מארבעה מקורות משולבים: גופנית, רגשית, מנטלית ורוחנית. לכן, כדאי לנהל את כולם.

ניקוי רעלים

רעלים הם כל מני עניינים שמחלישים אותנו, מדלדלים את האנרגיה שלנו, מעכבים ומעציבים אותנו. כשמנקים רעלים מגלים כמה דברים: כמה היינו עייפים, כמה הקרבנו, כמה לא לקחנו שליטה על החיים היחידים שלנו, וכמה מעט אנחנו מתגעגעים לרעל.

כהמשך לרשומה הקודמת 'אני קשיח ואני גמיש' אני מתחילה ברעל שכולנו יודעים כמה הוא רעיל. מדי פעם צריך תזכורת.

להשוות את עצמי לאחרים

אי אפשר להשוות באמת בין שני אנשים. כל אחת ואחד מאתנו מורכב מכל כך הרבה חלקים ידועים ולא ידועים. מי באמת רואה את כל התמונה? רק אנחנו על עצמנו. רק אם אנחנו מסתכלים באמת.

השוואה גורמת לחיים להרגיש כמו תחרות שלא נרשמנו להשתתף בה. אני שומעת אנשים צעירים מדברים על עצמם באכזבה כי עדיין לא השיגו משהו שלדעתי אפשר להשיג גם עשרים שנה מאוחר יותר וזה יהיה הזמן הנכון. בעיניהם, הם כישלון. גזר-דין קשה.

אנחנו יודעים שהאפשרות לבחור למי להשוות היא סוג של עבודה בעיניים. יש כאלה שאומרים שלהשוות את עצמם לכאלה שהצליחו יותר, נותן להם השראה או מטרה לשאוף אליה. אבל זה אומר שבכל מקרה הם שואפים להיות יותר מאחרים. זה מרוץ מסוכן מהסוג שכתבתי עליו ב 'אני קשיח ואני גמיש'. יש תמיד גם את העניין של מי שופט ולפי מה הוא שופט.

ילדי לאונרדו והשוואה

חוץ מרעל ההשוואה הרגיל, ילדי לאונרדו מפיקים רעל השוואה נוסף. שנים על שנים אנחנו שומעים את הדרישה להתמקד, ולמה אנחנו לא כמו, ושאולי נבחר כבר מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים, ולמה אנחנו לא לוקחים אחריות על משהו ורצים אתו, ועוד כל מני שאלות והערות שמקוממות אותנו.

אבל אם מסתכלים טוב, רואים שרבים מילדי לאונרדו מרעילים את עצמם ברעל לא הגיוני – אנחנו משווים את עצמנו לדבר הלא נכון: לאנשים חד-תחומיים. לכאלה שבחרו לעסוק בדבר אחד, להתמחות רק בו, לרוץ רק אתו, להגיע להישגים ולקטוף את הפירות של מסלול כזה.

בואו נודה על האמת: אדם שעוסק בארבעה-חמישה עיסוקים בו זמנית, וגם מחליף אותם כל כמה שנים, סביר להניח שלא יגיע לרמת מומחיות גבוהה כמו הגדולים בכל תחום. אולי לא אפילו באחד מהם. תיאורטית, יכול להיות שאנחנו יכולים. הבעיה היא שלהתעסק במחשבה התיאורטית הזו, זה להתעסק בהשוואה לאיזו גרסה דמיונית של עצמי – עוד רעל. זה גם סוחב לכיוון של מיקוד בתחום אחד, שאנחנו מלכתחילה לא שורדים בו יותר מכמה שאנחנו מצליחים להכריח את עצמנו.

אנחנו עוסקים במספר תחומים בו זמנית. אם אנחנו עסוקים בהשוואות זה אומר שאנחנו צריכים ליצור רישות בכל אחד מהתחומים הללו. שאנחנו שואפים להשתלב בכל הקהילות הללו. שאנחנו שואפים להתחרות עם מומחים וידוענים בכל התחומים הללו. זה עומס שלילי ומתיש מאוד.

אנחנו, כמו רבים אחרים, לא תמיד שמים לב לאיזה מרכיב הצלחה אנחנו משווים בהצלחה של אחרים. הטענה הכי שכיחה שאני שומעת היא, ש"הם" מרוויחים הרבה יותר כסף, אפילו ש"אנחנו" יותר מיומנים. כמו להשוות תפוחים ובננות.

כל מה שאנחנו באמת צריכים להיות היום, זה קצת יותר טובים ממה שהיינו אתמול. אם אתם רב-תחומיים שעסוקים בהשוואות לחד-תחומיים, כנראה שאתם לא משוכנעים לגמרי שלהיות אתם זה שווה משהו.

את המחשבה הזו צריך לנקות החוצה. אם אתם מאחלים לעצמכם שהלוואי ולא הייתם ילדי לאונרדו, אני כאן כדי להזכיר שזו נטייה. אפשר לבחור להתעלם ממנה ולדכא אותה ואפשר לא. מה שאי אפשר, זה למחוק את הנטייה.

ניקוי רעלים הדרגתי והרווחים שבצדו

  • כדאי להתחיל מהשאלה: באיזה אופן ישתפרו החיים שלי אם אפסיק להשוות את עצמי לאנשים חד-תחומיים? הרווח: שאלה כזו היא תרגיל מנטלי והיא מחזקת כנפיים. התשובה משחררת רעל שיושב בכל מקורות האנרגיה שלנו.
  • אם אתם הורים לילדי לאונרדו, כדי להתחיל לעבוד סביב עניין הרב-תחומיות מגיל צעיר. הרווח: תחסכו לילדים הרבה רעל וריבית על רעל.
  • מומלץ לפגוש יותר ולראות יותר עבודות של אנשים רב-תחומיים. להתעניין ביותר חלקים מגוף העבודה של אנשים שבאמת חיים את זה. אם רוצים להשוות, אפשר להשוות מתודות עבודה. לא חייבים להשוות עבודות ותוצאות. הרווח: אנחנו מסתובבים בתוך המרחב הנכון, בין אנשים שההתלבטויות שלהם והפתרונות שגיבשו רלוונטיים לנו. מדברים שפה דומה. לא מרגישים לא במקום או לא מובנים. סטרס חיובי.
  • כדאי לעשות עצירה קטנה ולהסתכל אחורה. לראות איפה היינו לפני שנה, לפני שנתיים ויותר. כמה צמחנו מאז, כמה למדנו וכמה עשינו. הרווח: זו התרגעות וגם היא נוגעת בכל מקורות האנרגיה שלנו.
  • אם קשה לא להשוות, כדאי לשים לב למי ולמה אנחנו בוחרים להשוות. הרווח: מודעות לבחירות שלנו. מרגיש יותר כמו אחיזה במושכות החיים ומגחיך את תחושת הקורבן. אפילו משעשע.
  • כדאי לחגוג את המקום בו אנחנו נמצאים. אם רוצים אפשר אפילו: בחרתי להתפתח כאישה רב-תחומית ואני המספרת סיפורים-מנצחת, מומחית לשיווק-מרצה, מנטורית-כותבת, יזמית-מאמנת ועוד כל מני דברים הכי טובה שהעולם ראה אי-פעם. אני עגולה וזה בסדר גמור לי. הרווח: כמה שזה עשוי להיראות מטופש, זה בעצם מאוד משמח.
  • כדאי לזכור שגם כחד-תחומי, קשה להיות הכי טוב במשהו. הרווח: פרופורציות בריאות.
  • מומלץ לשפוט את עצמנו באותה מידת כבוד בה אנחנו שופטים את האחרים. כדאי להמשיך להתקדם ולהתמקד במטרות שקבענו לעצמנו. לחגוג הישגים. הרווח: כבוד עצמי וכבוד לבחירות ולהחלטות שלנו. מלמד שתירוצים יוצרים סטרס שלילי וכזה אנחנו לא צריכים.
  • וכדאי לומר לעצמי שאני, האני הכי טובה שיש. זה בסדר.

לבריאות.

רשומה הבאה
Loading Facebook Comments ...

Write a Comment

Comment