יומן מסע ליוצאים לגלות את פיננסיה

Joanna Kosinska - Unsplash
Joanna Kosinska – Unsplash

עוד מוצג שלכד את תשומת לבי בביקור במוזיאון הארמדה במדריד, נראה מרחוק כמו קובייה גבוהה. כשהתקרבתי לקופסת התצוגה, הסתבר שזה יומן-מסע מלא של אחד האדמירלים; מחברת בעובי כ 40 ס"מ, כתובה בשורות קפדניות. "אהה, הנה הביורוקרטיה. כותבים דו"חות שאף אחד לא קורא," חשבתי לעצמי. עם זאת, כנראה שהמחברת הייתה חשובה למישהו אם הוא טרח לערום אותה ולשמור עליה לאורך שנים. היא נשמרה מתקופת הרנסנס בתנאי-ים, כלומר אותו מישהו השקיע בנייר ובדיו איכותיים. במחשבה שלישית ואחרי שהצצתי בהסבר הכתוב הבנתי שכן, מישהו קרא את כל זה או לפחות חלקים גדולים. בתצוגה דאגו לכך שהמבקר במוזיאון יוכל להציץ לתוך כמה מהדפים הראשונים. מלבד השורות הקפדניות היו גם הערות בשולי הדפים. שיחה בין הכתיבה השוטפת לבין מחשבותיו של מי שעבר על הדברים שוב, מאוחר יותר תוך כדי המסע – האדמירל עצמו.

יומנים של מגלי ארצות

חלק נכבד מהתוכן של יומנים כאלה, הוא תיעוד: מתי, איפה, מי, מה, כמה. חלק נכבד אחר, היא שיחה בין מי שעושה את הדרך לבין עצמו. אם הייתי אדמירל בארמדה, כותבת בציפורן ודיו על נייר, נראה לי שמעבר לתיעוד הייתי מעדיפה להשקיע את מאמץ הכתיבה בשיחות מועילות עם עצמי. הייתי כותבת דברים שיעזרו לי להתקדם מול עצמי. מפה, אצטרולב, סקסטנט, גרמי השמיים, רוחות, קו החוף – אלה עוזרים לנווט את הספינה. יומן עוזר לנווט את האדם. מול מה? מול אוסף הבנות וכללים שהוא יוצר לעצמו.

אילוצים. אילוצים הם צווארי בקבוק שמפריעים להשיג מטרה. הם כמו מיצרי גיברלטר בדרך מהאוקיאנוס לים התיכון. הם לא משאירים הרבה מרווח לטעויות ומחייבים את מי שרוצה לעבור אותם להשתכלל. אילוצים יכולים להיות כאלה שמישהו אחר קבע – כמו מיצרי גיברלטר. הם יכולים להיות גם כאלה שאנחנו מכניסים למסע כדי להפיק מעצמנו תוצאה משוכללת יותר –  כמו להתאמן על כניסה למעגן של מכמורת לפני שמנסים לעבור את גיברלטר. מה שהם עושים במיוחד, אילוצים, זה לאלץ אותנו להכפיף את ההחלטות והמעשים שלנו, לאילוץ. זו דרך למקד מחשבות ומעשים עד שפורצים את האילוץ ומגיעים או מציבים את האילוץ הבא.

רגשות. המסע לגילוי פיננסיה כרוך ברגשות. טוב יעשה מגלה ארצות אם יעקוב אחרי רגשותיו, יזהה אותם, יתבונן בהם, ינסה לנתח ולהבין אותם כדי להכיר את עצמו, להתאים את המסע לעצמו ואת עצמו למסע.

סיפורים. סיפורים הם הדרך של בני האדם 'לעשות שכל' במה שקורה לנו. הם מה שעובר ומתגלגל הלאה, אל מחוץ ליומן. הם כלי אבחנה, הבנה, לימוד, הכשרה, תמצית ידע, חוויות וזיכרונות.

התקדמות. משהו ביומן צריך לעזור לנו להבין אם אנחנו מתקדמים, איך וכמה. ה'למה' מושך אותנו קדימה אבל לא עוזר לנו למדוד את ההתקדמות היומיומית שלנו. אנחנו זקוקים למדידה הזו, אנחנו רוצים וצריכים לדעת כמה אנחנו במדדים שקבענו לעצמנו. יש רגעים בהם המידע הזה עוזר להתמיד לא פחות מה'למה'. לפעמים, הוא מגלה לנו שעם כל מה שאנחנו עושים, אנחנו לא מתקדמים. אז נצטרך לעצור ולהבין מדוע. לפעמים, הוא מגלה לנו שאנחנו מתקדמים מהר מדי. גם אז נצטרך לעצור ולהבין מדוע ובעיקר – על חשבון מה.

מערכות-יחסים. שום מגלה ארצות לא עשה את הדרך לגמרי לבדו. אפילו לא רובינזון קרוזו. הוא פגש אנשים, השאיר מאחוריו אנשים, חזר לאנשים. היו מעורבים בחייו בעלי-חיים, דמויות שבזיכרון ומערכות-יחסים עם כוחות גדולים ממנו. מערכות-יחסים הן קשר והקשר ובחינת המערכות הללו, פירוקן, בנייתן וניהולן הם חלק מהיומן של היוצאים לגלות את פיננסיה.

אם אני מסתכלת כרגע על היומן שלי, אני רואה שרשמתי בדף השער את ה'למה'. זה כדי שיהיה לי ברור למה אני יוצאת לדרך וגם כדי שתמיד אוכל להזכיר לעצמי במהירות. בנוסף רשומה שם מטרה: להיות עצמאית כלכלית. רשום גם שאני מתחייבת לעשות את מה שנדרש כדי להשיג את העצמאות הזו. שאני לא נסוגה. שאשקיע את העבודה והמשאבים הדרושים לעמוד בהתחייבות שלי לעצמי. כבר הוספתי גם הערה: שיהיה טוב לי אם אקבע כמה כללי התנהלות, אילוצים, שיעזרו לי למקד החלטות ואת דרך הפעולה שלי.

רשומה קודמת
רשומה הבאה
Loading Facebook Comments ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *