ילדי לאונרדו השלב הבא | עושים חיים

%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d

סיימתי עונה של כתיבת רשומות, שיחות והתכתבות עם אנשים. לקחתי לעצמי זמן לחשוב על השלב הבא. יש לי כמה כיוונים שאני רוצה ללכת בהם כדי להפוך את המקום הזה לשימושי ונגיש ביותר מדרך אחת:

  • לארגן מחדש את כל מה שנכתב בעונה הראשונה ולשלוף משם את הכלים הפרקטיים לפורמט פשוט יותר. מי שירצה יקרא את הכל, מי שירצה ייקח רק את החלק הפרקטי.
  • להתניע סדרה חדשה. אני קוראת לה 'עושים חיים – בונים תשתית לעצמאות ויציבות'. שם לא סקסי ועם זאת מסביר את עצמו ברור. פרקים קצרים ומעשיים.
  • לשלב גם כמה פרקי 'הגות' שיעזרו לבנות הקשר. להביא גם קולות אחרים.
  • לעצב מחדש את האתר.
  • להפיק ניוזלטר חודשי.

יש לי גם מחשבה על קהילה. נראה.

'עושים חיים' הרקע להתנעת הסדרה

הרבה כבר נכתב ועוד הרבה ייכתב על השינויים העתידיים בשוק העבודה. במציאות, השינויים התחילו כבר לפני מספר שנים. אנשים אבדו מקומות עבודה לטובת אוטומציה, ובמקביל עזבו מקומות עבודה בגלל תנאי העסקה ירודים, יחס גרוע ושכר נמוך מדי. בנוסף, שינינו את ההעדפות שלנו: אנחנו רוצים יותר גמישות בשעות העבודה, רוצים יותר זמן לעצמנו ולמשפחות שלנו, רוצים לנהל את סגנון החיים שאנחנו בוחרים – לא המעסיק. אצל ילדי לאונרדו, זו תמיד העדפה.

הסטטיסטיקה אומרת שיש גידול בכמות המשרות; השאלה היא באילו משרות. הגידול העיקרי הוא במשרות בתחומי הקמעונאות והשרותים הכלליים. אף אחד לא טוען שאלה משרות טובות. אנשים מעדיפים לא לקחת, אם הם יכולים.

החיים יותר יקרים, יש יותר הוצאות. יש גם הרבה שעות עבודה לא משולמות; הרבה שעות טיפול בילדים, קשישים, בעלי צרכים מיוחדים. עבודה סוציאלית שאינה מתוגמלת כמו שצריך. לילדי לאונרדו יש יותר שעות לא משולמות – בגלל העיסוק במספר תחומים, הזמן שלוקח לנהל אותם, לעבור ביניהם וללמוד בתוכם.

אנחנו מרגישים שעם כל העבודה שאנחנו עושים, אין לנו רשת ביטחון. אנחנו פוחדים משינויים כמו פיטורין, מעבר דירה, תחרות מתפרצת, מחלה וחופש מרצון.

עבודה אלטרנטיבית

חוסר היציבות של שוק העבודה, דוחק את האנשים למצוא פרנסות. כלכלני וול-סטריט קוראים להן "עבודה אלטרנטיבית". תחת הכותרת הזו הם כוללים סדרה של "כלכלות" חדשות: כלכלת שיתוף, כלכלת עבודה על-פי דרישה, כלכלת גיגים/חלטורות ועבודה מהצד. מאיץ מרכזי להתפתחות המהירה של הכלכלות הללו הן פלטפורמות תיווך אינטרנטיות. הראשונות היו זרוע שיווק-אינטרנטי לפרילנס ומקום מפגש עם מי שצריך מהם עבודה. העכשוויות התחילו כמקום מפגש בין אנשים יצירתיים ומיומנים שרוצים לעשות קצת כסף מהצד, לבין מי שצריכים שרות קטן. כיום הן זירה פרועה; רף הכניסה יורד, הקרב הפך להיות קרב על מחיר, ורוב הלקוחות לא יודעים לעבוד מול ספקים בצורה שיטתית. אין להם כלים לאבחן מיהו פרילנס מקצוען, מי אולי יודע לעשות משהו, ומי טוב יותר בשיווק עצמי מאשר בעבודה. כחות השוק מאלצים את הפרלינס המקצועיים והלא מקצועיים להתחרות זה בזה באופן פרוע, והם גומרים את עצמם בהדרגה.

את אנשי וול-סטריט זה מעניין כל עוד הם יכולים לנצל את התופעה. בנוסף, הם ששים לעוט על כל סטרטאפ שימצא דרך להחליף כוח אדם ברובוטים, כי רובוטים עולים להם פחות. מהם לא יגיע פתרון בר-קיימא.

מי שכן מתבוננים על המגמה הזו בדאגה הם גופי מחקר ציבוריים. הם מבינים היטב שהאלטרנטיבה תהפוך למיינסטרים ותידרש התערבות מערכתית כדי לנהל את השינוי. אי אפשר להשאיר מאות מיליוני אנשים ללא אמצעי קיום, פגיעים ונלחמים זה בזה. חייבות להימצא דרכים שפויות יותר לספק פרנסה ותעסוקה. חייבת להימצא הדרך לשלם על עבודה שכרגע  – אינה משולמת. הם גם יודעים שתהיה יותר ממנה ככל שתתארך תוחלת החיים. חייבת להימצא דרך ללמד ציבור רחב איך מתנהלים בשינוי שייווצר וכבר קורה.

המצב בו אין להרבה אנשים רשת ביטחון הוא מצב נפיץ ומסוכן. ביטוח לאומי הוא לא פתרון כולל. הטלת האחריות והמעמסה על העובדים עצמם, מה שקורה כרגע, אינה הוגנת וגם לא תחזיק מעמד. צריך לחשוב מחדש על קפיטליזם. למצוא דרכים לתמוך בו זמנית בעובדים ובחדשנות כדי לאפשר גמישות. צריך לקבוע נורמות חדשות לאיך נעשית עבודה ואיך מתקבל תגמול על עבודה.

מצד החוקרים, אלה הנושאים בהם מתמקדים כרגע:

  • מדיניות חברתית שתאפשר חיים טובים יותר לכולם
  • חלוקת רווחים המופקים מרכוש ציבורי – רווחים שיעברו לידי הציבור
  • טיפול בשאיפות ציבוריות
  • תכנית ביטוח מתניידת לעצמאיים
  • משכורת בסיס במזומן לכולם
  • חינוך בלהיות עסק קטן כחלק מכלכלה של מדינה

כמו שאנחנו יודעים, עד שהמחקרים האלה יהפכו למעשים, ייקח זמן. למערכות גדולות לוקח הרבה זמן לקבל החלטות ולהקים תשתיות. כדי להבטיח עצמאות ויציבות בשנים הקרובות, נצטרך לשבש את כוחות השוק הגורמים לשיסוי והתנהגות שאינה ברת-קיימא, ולהתחיל בבניין תשתיות בעצמנו. זו המחשבה וזה הרקע לסדרה 'עושים חיים'.

אם אתם מצטרפים למסע כדי לעשות חיים יחד אתי, כדאי לא להפסיד פרקים. אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה, זה הרגע.

רשומה הבאה
Loading Facebook Comments ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.