in כללי

לכל מי שמשוכנע שאי אפשר להצליח כמולטי

הרשומה מוקדשת לדונה פלורה. היא כבר תדע שזו היא.

מכירים את אמילי וופניק מהסרטון טד על למה יש בינינו כאלה שיש להם יותר מ'קריאה' אחת, יעוד אחד? הסרטון הזה רץ ברשת מאמצע 2015. אם לא ראיתם, אז כאן. הדיבור של אמילי עשה טוב בלב ושכל בראש להרבה אנשים ששיתפו אותו שוב ושוב, קיבלו ממנו השראה וכתבו סטטוס מתוודה על עצמם.

אלא שכשמגיעים לפרנסה ותעסוקה, פתאום שומעים קולות אחרים. זה הגיוני, כי לא כל אחד רוצה או רואה איך הוא בונה את עצמו כמולטי בשוק התעסוקה או כעסק. מתי לא הגיוני ואפילו מעליב? כשאותם אנשים שבנו את עצמם כמולטי, פתאום כשהם נהיים גדולים, ידועים ומתפרנסים טוב – מטיפים בדיוק ההיפך. על התופעה הזו עלתה אמילי כבר לפני ארבע שנים. לפני חודש הפיצה את הסרטון הבא שוב:

תגידו 'אני לא יודע איך'. תגידו 'אני מפחדת'. תגידו 'אני לא בטוח שאפשר'. אל תגידו 'במציאות זה לא עובד ככה' 'העולם קבע אחרת' ו'זו טעות יסודית בשיווק', כי מעבר לכך שזה מפוקפק לעשות דבר אחד ולהטיף ההיפך, כל המיתוסים האלה ניתנים להפרכה בקלות.

התשובה לשאלה 'מה, את דון קישוט?' היא 'כן'. אני מודעת לכך שהביטוי 'דון קישוט' מייצג דמות ספרותית של "אדם מתבגר בעל תפיסת מציאות מעוותת בהשפעת קריאה מופרזת של סיפורי אבירים" (ציטוט מהויקיפדיה). לא רק זה – אם זו הייתה דמות אמיתית, אני לא מכירה מישהי בארץ שהיא יותר קוראת סיפורי אבירים ממני. רק שבמקביל, אני גם קוראת את המציאות, במיוחד את האנליטיקס. בגלל שאני דמות אמיתית אני גם צריכה להגיב באופן כזה שישאיר אותי בחיים, ומתפרנסת.

הפרכת מיתוסים

'במציאות זה לא עובד ככה' – במציאות של מי? במציאות שלי זה עובד ככה מהיום שעמדתי על דעתי. יש עוד כמוני ויהיו עוד הרבה. מה זה לוקח? זה לוקח, ואת זה צריך ללמוד. צריך ללמוד כי זו דרך שלא חקרו אותה מספיק בתקופה שלנו, זה לא מידע זמין בכל מקום. הדרך דורשת התנהלות אחרת מזו שנדרשה בתקופת הרנסנס. אנחנו רק בהתחלה, עדיין בחוד החנית, וככל שיהיו רבים יותר שילכו עם המולטי שלהם כך יהיה קל יותר לכולם. לדעתי כבר כתבתי את המשפט הזה באתר איפשהו.

'העולם קבע אחרת' – העולם שמדובר בו מורכב מאנשים, הוא לא ישות עצמאית וסמכות עליונה. זו קביעה שיש לה ניחוח דתי-מונותאיסטי משהו. יש כל מני אנשים, עם כל מני צרכים ויכולות, עם שלל דרכים, אפשרויות ובחירות. 'העולם' לא קובע כלום, אלא לכאלה שחושבים שקל יותר אם מישהו אחר קובע לך.

'זו טעות יסודית בשיווק' – מי שאומר את זה הסתבך אתי לגמרי גם אם לא בכוונה, בטח בעידן בו ניתן בקלות לבצע סגמנטציה לכל פיפס ולהתאים כל סטטוס לקהל יעד שונה. על זה יש לי הרבה מה להרחיב וההרחבה הזו תתגלגל ברשומות האתר בעתיד הנראה לעין. בינתיים, משהו קטן לנגוס בו – design thinking. מונח מודרני המייצג את התפיסה שכל דבר שאתה רוצה לפתח ולהציע, חייב להתחיל מהבנת הצורך של הלקוח הפוטנציאלי. משהו שאנשים מבינים בחוש מתולדות האנושות, במיתוג מחדש.

אם תיקוף היסטורי לא נראה למישהו, שייגש ל IBM לברר אתם למה הם עסוקים לאחרונה באיתורם של אלף וחמש מאות מעצבים שעברו הכשרה כזו.

מה מקור העיוות?

תפיסת זמן מעוותת ושקרים שקשורים בזמן שלוקח להגיע למטרה מסוימת. להיות ילד לאונרדו זו נטייה, לא אופנה חולפת. זו דרך חיים ואג'נדה. זו השאיפה להיות כל מה שאני יכולה, לא כל מה ש'העולם' (ההוא מקודם) החליטו שנוח להם שאני אהיה. דרך חיים זו ריצה למרחקים ארוכים, זו בנייה, לא "להביא ת'מכה". ההאצה הטכנולוגית, הרעש המטורף שאנחנו חיים בו, עושים הרגשה שהכל צריך להיות מהר. עושים הרגשה שמי שלא עושה מהר מהר, מפגר. שחייבים להביא תוצאה אגדית. שמי שהביא ת'מכה, עשה את זה בין-לילה. כמו שאמר המנכ"ל של Waze – עשר שנים עבודה סביב השעון של בין-לילה…

ילד שחי בסביבה בה מדברים שפה אחת, מדבר כעבור שנתיים. ילד שחי בסביבה מה מדברים ארבע שפות, מדבר כעבור שש או שמונה שנים – אבל את ארבעתן.

מספיק, תרגיעו.

Write a Comment

Comment