פתק להורים

הטיפים האלה מכוונים לעזור להורים לילדי לאונרדו, לעזור לילדיהם ולעצמם. הם טובים עבור כל ילד. עבור ילדי לאונרדו הם יכולים להיות ההבדל בין תחושה פנימית קשה ארוכת-שנים, לקלילות ושמחה.

photo-1444681179373-730055ddc7b6

אזנו דוגמאות ומודלים לחיקוי

בשל תפיסה רווחת, שמענו הרבה יותר דוגמאות על מומחיות והצלחה בתחום אחד, גם כשמדובר במישהו שפעל ביותר מתחום אחד. אזנו דוגמאות ומודלים לחיקוי כדי שילדי לאונרדו ידעו שאפשר לגדול, לשגשג ולהצליח לאור מספר פרמטרים ובכמה תחומים.

  • ציינו בפני ילדים דוגמאות לאנשים או עיסוקים מרובי-תחומים וכישרונות.
  • הפנו את תשומת ליבם למקרים בהם תוצר נתפס כדבר אחד, אך מי שיצר אותו היה צריך לדעת יותר מדבר אחד.
  • הדגישו שיש דרכים רבות להצלחה כלכלית ולמשבר כלכלי ושחלקן מרובות נתיבים, פנים וערוצים.

אם יש אנשים שהילדים מכירים היטב שהם עצמם ילדי לאונרדו, כמו קרובי משפחה וחברים, דאגו לכך שלילדים תהיה הזדמנות לשוחח אתם על ריבוי תחומי-עניין ועיסוקים ואפילו לעשות אתם משהו.

הראו לילדים דוגמאות בהן ההחלטה לשנות תחום השכלה או נתיב עיסוק לא שלחה את אותו אדם להיות לקוח קבוע בבית תמחוי. הראו להם דוגמאות בהן בחרו אנשים לא לקחת הצעה לקידום היררכי והעדיפו לבחור נתיב רוחבי כי הוא ריתק אותם הרבה יותר.

שימו לב לשיח, למה שאתם אומרים לדור הצעיר ולדרך בה נאמרים הדברים

נסו להימנע מלהדביק תוויות, שליליות או חיוביות, גם כשאתם מדברים עם ילדים על ילדים אחרים. עדיף לבסס את ההבנה שיש כל-מני אפשרויות. למשל, "ראית איך הוא בועט לשער? הוא אוהב לעשות הרבה דברים" במקום "ראית איך הוא בועט לשער? הוא יהיה שחקן כדורגל בינלאומי!"

"מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?" היא שאלה משתקת מרוב כובד משקל. אגב, התשובה הפשוטה כבר נמצאת בשאלה, "להיות גדולה". כדאי לשאול ילדים אילו דברים הם חושבים שיעניינו אותם. כך הם יבינו שקיימת עבורם האפשרות לעצב את מסלול ההתפתחות שלהם ואין חובה לבחור נתיב אחד מראש.

"אם תעשי יותר מדי דברים תהיי שטחית" היא אמירה שצריכה להיעלם. גם שאלות כמו, "אז מה, עוד פעם סתם בזבזנו עליך כסף לחוג והכדורגל מונח מתחת למיטה?" האכזבה של הורה שהשקיע כסף ומשאבים אחרים מובנת. רק תבדקו של מי באמת היה הרצון להתחייב לטווח ארוך, ושל מי הייתה ההחלטה לקנות ציוד יקר. אם מדובר בלחץ של מאמנים ומורים, אתם לגמרי מוזמנים להוריד אותם מהעץ ואת עצמכם מהילד.

נגזר מכך שלא רצוי לאלץ קשר בין בחירת מסלול לימודים וקריירה עתידית. הקשר הפך קלוש בהרבה ממה שהיה פעם. אילוץ כזה הוא עומס כל-כך גדול, שהרבה סטודנטים משקיעים בבחירת מסלול פחות מדי מחשבה, רק כדי לנפנף את ההחלטה כמה שיותר מהר.

photo-1447708900092-b2772972e50e

נסו להבין איך ילדי לאונרדו מנהלים את עצמם

בשל הנטייה לריבוי-עניינים, ילדי לאונרדו חייבים למצוא את הדרך לתאם את כמות הזמן וסוג האנרגיה הנדרשים לביצוע משימה. כמה זמן נדרש לביצוע משימה הוא נתון קל למדידה. מה סוג האנרגיה הנדרשת הוא נתון פנימי וקשה יותר למדידה. יש כאן עוד עניין קצת נסתר – סוג האנרגיה ומשך הזמן הנדרשים לחילוף משימות. כמה אנרגיה אני צריכה, מה סוגי האנרגיה שאני מזהה אצלי, איך אני עוברת ביניהם – אלה מדדים שנלמדים בחוויה, תוך כדי אימון, לאורך שנים.

ילד לאונרדו יכול לעמוד בלו"ז קשיח אם הוא לומד לנהל את עצמו פנימית. באמצעות מקל וגזר אפשר לאלף אותו, זה לא רצוי. אתם יכולים לעזור בלימוד הפנימי כבר מגיל צעיר, בזה שתלמדו את הילד להכיר בכך שיש לו סוגים שונים של אנרגיה, ושיש משימות שהוא מבצע טוב יותר כשהוא במצב אנרגטי כזה או אחר.

לדוגמה: נאמר שבאותו אחה"צ יש לילד שיעורי-בית וחוג. כדי לעזור לו להבין שיש לו אפשרות לתאם זמן וסוג אנרגיה, נסו לכוון אותו להתייחס לשניהם: לשער כמה זמן ייקח להכין את השיעורים, כמה זמן נמשך כל מה שקשור בחוג, ואז לברר אתו איזה סוג אנרגיה הוא מרגיש שהוא צריך עבור השיעורים ועבור החוג. אחרי שישיב, שאלו "אז איזו אנרגיה יש לך עכשיו ומה משני הדברים האלה מתאים לעשות אתה כרגע?" התוצאה תהיה זהה בשני המקרים, אך סדר הפעולות ייקבע על-ידי הילד. ככל שיתאמן בכך יותר פעמים, ידע לכוון את עצמו לתאם זמן ואנרגיה גם ללא עזרתכם.

אימון ביכולת התיאום הופך לטבע שני המסייע לילדי לאונרדו להתמודד עם ריבוי עניינים שהולך וגובר עם הגיל: לארגן את הכנת שיעורי הבית כשיש הרבה שיעורים, לשלב לימודים, תחביבים, משחקים, חברים, ספורט והרבה תחומי עניין. מודעות מובילה לבהירות ויתר קלות בקבלת החלטות ופעולה, ללא משקעים רגשיים. ילד לאונרדו שגדל באווירה בה לגיטימי להיות קשובים פנימה, להקדיש זמן ומחשבה לניהול עצמי ולבחור, יוכל בקלות רבה וללא רגשות קשים, לעזוב הכל ולנוח כשהוא צריך ולהתקדם במהירות כשקיימת האפשרות.

מאוחר יותר, הופכת יכולת התיאום לכלי מיון ושמיטה. אנחנו יודעים טוב יותר במה לא לגעת. בעיקר כי זה יזלול לנו גם את האנרגיה וגם את הזמן על משהו שלא ניהנה ממנו כמו שחשבנו. לכן רואים הרבה עבודות לא גמורות אצל ילדי לאונרדו וזה בסדר גמור.

עוד עניין חשוב בניהול עצמי של ילדי לאונרדו, קשור בהתבודדות. יש לנו צורך להתבודד לעיתים קרובות מהממוצע. להתנתק, לחלום או להיות ממש לבד. הדרך הבריאה להתבונן על התופעה הזו היא כעל re-set. התארגנות פנימית. חשוב שילד לאונרדו ידע שלפעמים, אם לא מצליחה לו ההתארגנות הפנימית לבד, הוא יכול להיעזר באחרים. אם אתם רואים את הילד שוקע לתוך מחשבותיו ויוצא משם מבולבל, בלי שהגוף שלו מראה כיוון או כוונה, אתם יכולים להציע עזרה. "רצית ללכת לשחק עם נועם ורצית גם שנבדוק את האופניים שלך. מה משני הדברים האלה מתאים למצב רוח שלך כרגע?"  או "אתה מעדיף שכרגע אני אציע לך?"

המילה 'אנרגיה' לא נוחה לכולם, בעיקר כי לא ברור מה בדיוק היא מייצגת כחוויה קונקרטית. אפשר לבחור מילה אחרת או ביטוי אחר. הם צריכים להצליח לייצג עבורכם את ההבנה שיש שם משהו שקשור ליכולת שלנו לפעול עם כל החלקים שלנו יחד: גוף, דעת, נפש, רוח. שהוא דינאמי ולא מתקיים באותה רמה כל הזמן.

זכרו שמדדי ההצלחה והמטרות של ילדי לאונרדו כמעט תמיד פנימיים לפני שהם חיצוניים

אחת ההתנהגויות הבולטות אצל ילדי לאונרדו, היא הנטייה להתחיל דברים חדשים. להתעקש לחזור למשבצת 'מתחיל' דווקא ברגע שנראה שהם מתחילים להתקדם. אני מחייכת תוך כדי כתיבה, כי אני יודעת כמה זה לא מובן עד לרמת מטריף את הדעת, בעיניי מי שחי לידי. יש מספיק תחומים ועניינים בהם השלמתי תהליכים מלאים, הפקתי תוצרים גמורים והצלחות תלויות על הקיר. אלא שבמרבית המקרים זו לא הייתה המטרה, גם כשזה קרה. סביר יותר שהיה לי מספיק מעניין ורבגוני כדי להישאר ולהתעמק עוד ועוד, לספק את הסקרנות והחקרנות.

יותר ממה שילדי לאונרדו מתעניינים בתוצרים מוגמרים מעניינים אותנו המחקר, האיסוף, הניסיון להבין איך אנחנו רוצים להתמודד עם אתגרים; יותר מעניין אותנו תהליך מתוצר. נסו לחשוב על זה כמו על טיול רגלי. כשאתם יוצאים לטייל, לא תתאכזבו מדי אם תחזרו הביתה לפני שסיימתם את שביל ישראל, או בניתם כמות מסוימת של מסת שריר, נכון? מה שקרה בדרך מעניין הרבה יותר מאיזו נקודת ציון גרנדיוזית. אם במקרה יהיה לכם נחמד מספיק ללכת את כל השביל לפני שתחזרו הביתה, גם טוב.

זהו. לא באמת מסובך, רק להסתכל על המציאות עם משקפיים קצת אחרים מהרגילים ולשנות כמה הרגלים, להשקיע מחשבה. התועלת שווה את המאמץ.

רשומה קודמת
רשומה הבאה
Loading Facebook Comments ...

One thought on “פתק להורים”

  1. כ"כ מתחברת ל"מדדי ההצלחה והמטרות של ילדי לאונרדו כמעט תמיד פנימיים לפני שהם חיצוניים" וגם לצורך לחדש כל הזמן, "להתעקש לחזור למשבצת 'מתחיל' דווקא ברגע שנראה שהם מתחילים להתקדם". בול.

    לאחרונה כתבתי על הקיר שלי שאני לומדת עכשיו ליהנות מההתמדה, מלעשות את אותו הדבר שוב וליהנות מהעומק שזה מביא ולא רק הרוחב שיש בלהתחיל דברים חדשים. אבל זה טעם נרכש וזה ממש חדש. במקביל נשאר הרצון והצורך כל הזמן לעשות דברים חדשים. כמות הרעיונות שיש לי לדברים חדשים ולחידושים בתוך הדברים שכבר עושה היא בלתי נתפסת, ובעיקר בלתי אפשרית להגשמה בקצב שהרעיונות עולים… מזכירה לעצמי שזה ייקח זמן ושזה צעידה לטווח ארוך.. (לא אוהבת לרוץ לטווח ארוך.. אז זה הליכה ארוכה או ריצת ספרינט קצרה 😉 )

    התחברתי ממש גם לצורך להרבה זמן שקט להתארגנות פנימית… צריכה מלא זמן כזה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *